מלכת הלילה, התנשמת/ יהודה בן חור
מלכת הלילה/ יהודה בן חור
תנשמת לבנה - Tyto alba
שמה העממי באנגלית - Barn Owl
ערב אחד טיילתי בשבילי היישוב ועברתי ליד עץ מבודד ופתאום הבחנתי בדמות בהירה מעופפת מעלי כרוח רפאים, תעופתה חרישית, ללא קול.
הצבע הבהיר של נוצות הבטן והפנים, עזר לי לזהותה, זאת התנשמת.
התנשמת היא ציפור הפעילה בלילה, בשעות החשיכה היא יוצאת לטרף ובשעות היום היא מסתתרת במקומות חשוכים.
חורים בגזעי עצים, כוכי סלע ומערות, עליות גג, חורבות, מחצבות או בורות מים יבשים משמשים לה כמקום מסתור ומנוחה. במקום המנוחה היא מנמנמת כשגופה מכונס ועיניה עצומות למחצה. היא רגישה מאוד לרעשים בסביבתה, ואם תחוש באיום המתקרב אליה תסמר את נוצותיה, תקיש במקורה ותשמיע קולות נשימה ונשיפה. מכאן מקור שמה העברי, תנשמת כי היא נושמת ונושפת בשעת סכנה.
התנשמת משתייכת לקבוצה גדולה של דורסי לילה כמו: הינשוף, הכוס והאוח. היא הנפוצה ביותר מביניהם.
היא מוזכרת בתנ"ך כאחד העופות האסורים באכילה.
"ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יאכלו שקץ הם:"
"ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם" (ויקרא, יא' 18).
"ואת הכוס ואת הינשוף ואת התנשמת" (דברים, יד' 17)
התנשמת היא ציפור בגודל בינוני אורכה הממוצע 35 ס"מ ומשקלה כ- 300 גרם. נוצות הבטן וגם החלק התחתון של כנפיה, לבנים. גבה, ראשה וכנפיה הם בצבע חום - זהב , מנומר בלבן ובשחור. פניה מכוסים בזר נוצות לבנות, שצורתו כצורת לב, ועיניה הגדולות מצויות בחזית פניה.
מקורה של התנשמת כפוף ומאונקל מותאם לקריעת נתחי בשר מטרפה. ברגליה ארבע אצבעות המצוידות בטפרים כפופים וחדים. בעזרת טפרים אלה צדה התנשמת את טרפה.
היא חיה לרוב בקרבת האדם, נפוצה באזורים חקלאיים, ומצויה גם בשטחים פתוחים ובאזורים עירוניים.
מזונה הוא בעיקר מכרסמים קטנים, עכברים, נברנים, היא אוכלת גם דו חיים, חרקים וציפורים. היא ציידת מעולה, יש לה שמיעה מפותחת מאוד המאפשרת לה לאתר את הטרף אף בחושך מוחלט. מיקום העיניים בקדמת הפנים מאפשר לה ראייה תלת ממדית. השמיעה היא אמצעי חשוב לאתר את טרפה, אף יותר מהראייה. בעת הציד התנשמת עפה נמוך, במעוף חרישי, אשר נועד למנוע מהטרף לשמוע אותה מתקרבת.
מעופה החרישי נועד גם למנוע הפרעות לשמיעה של התנשמת עצמה.
התנשמת לוכדת את הטרף ברגליה ובולעת אותו, על עצמותיו, שערותיו או נוצותיו, מבלי ללעוס אותו. היא מעכלת הכול עיכול ראשוני בזפק, ואת כל הפסולת הקשה היא פולטת החוצה בצורת גוש הנקרא צנפה. סביב אתר אכילה או אתר קינון מוצאים צנפות רבות מפוזרות. ניתן לפרק את הצנפות ולפי תוכנן אפשר לדעת מה מזונה של התנשמת.
בחודש מרץ מתחיל תהליך הרבייה. זוג התנשמות לא בונה קן, הנקבה מטילה 4 – 12 ביצים לבנות על משטח או דרגש סלע ללא ריפוד במקומות חשוכים וחבויים, בעליות גג, במערות ובסדקי סלעים. גודל התטולה מושפע במידה רבה מכמות המזון הזמינה. הנקבה דוגרת למין הביצה הראשונה וממשיכה להטיל במשך הדגירה. הדגירה נמשכת שלושה עד ארבעה שבועות ובמשך הזמן הזה הזכר מאכיל את הנקבה הדוגרת.
שני ההורים מאכילים את הגוזלים במשך חודשיים, לאחר מכן פורחים הגוזלים ועוזבים את הקן.
התנשמת מועילה מאוד לאדם. יש לה חשיבות רבה ביותר בהשמדת מכרסמים.
בהיותה ציידת מעולה היא משמידה המוני עכברים ונברנים הגורמים נזק גדול לחקלאים. צריכת מזון של זוג תנשמות בעונת הקינון יכולה להגיע למאות פרטים.
עקב ציד הנברנים על ידי התנשמות פוחת השימוש בחומרי הדברה. כך נחסך כסף רב, נמנע זיהום התוצרת החקלאית ונמנעת הפגיעה בסביבה. החקלאים מעודדים את קינון התנשמות בסמוך לשדותיהם. כדי להגדיל את אתרי הקינון התקינו החקלאים תיבות קינון המושכות אליהן את התנשמות.
במיזם משותף לחקלאים בעמק הירדן, ברשות הפלשתינית ובממלכה הירדנית הוקמו קופסאות קינון לתנשמות בשדות החקלאיים משני צידי הגבול. המיזם מהווה מודל להדברה ביולוגית ולשיתוף פעולה אזורי והכול בזכות התנשמות.
בתרבויות שונות ובעדות מסוימות נפוצה האמונה שהתנשמת (בומה שמה בערבית) מביאה מזל רע לבית בו היא שוכנת. אמונה הנובעת כנראה מהופעתה הפתאומית של התנשמת בלילה. היא נראית אז כרוח רפאים עם הופעתה הבהירה כשהיא מרחפת בין העצים והבתים ללא קול.
התנשמת משמיעה צווחה חדה לפני יציאתה לציד. הצווחה הנשמעת לרבים כקול לא טבעי גורמת חלחלה לחלק מהאנשים השומעים אותו בפעם הראשונה וזה יצר במוחם של, אלה שהתהלכו בלילה ונתקלו בתנשמת או שמעו את קולה" סיפורי אימה שונים. בגלל אמונה זאת הם מגרשים את התנשמת, פוגעים בקן, בביצים ואף בגוזלים.
.