טיפים להתמודדות עם התקף חרדה

בעקבות אזעקת האמת שחווינו היום, אני רוצה לצרף לכם כמה טיפים להתמודדות עם התקף חרדה (או בשמו הרשמי - התקף פאניקה) אצל ילדים.

סיכום מאוד יפה להרגעה במצב חרדה

התקף פאניקה הוא תופעה בה הגוף מגיב למצב של סטרס בהידרכות גבוהה - המוח מסמן לגוף כי יש סכנה (גם אם אינה קיומית מיידית), מפריש הורמונים שגורמים לגוף להידרך ומגייס את כל המערכת הפאראסימפטתית במוח לכדי התגוננות מסכנה. 
הדריכות שלנו יכולה לבוא לידי ביטוי בהזעה, דפיקות לב מואצות, כאבים בבטן או בחזה, קושי נשימתי, קיפאון או האטה בתנועה ועוד.

לצורך הרגעה מיידית של התקף, צריך בעצם להפנות את המוח לפעילות אחרת, כזו שאין בה תחושת סכנה או כזו שמאותתת למוח באופן פעיל כי אנחנו לא בסכנה.  

דרך אחת לעשות זאת הדרך היא לייצר גירוי קוגנטיבי שלוקח את הפוקוס מהפאניקה ודורש ריכוז, או כזה שמקרקע אותנו:
1.  אפשרות אחת למשל היא לחלק משימות: "אתה אחראי להביא את תיק האוכל שלנו לממ"ד" או "את אחראית להביא את בקבוקי המים". 
2.  דרך נוספת נהדרת היא לבקש למנות משהו "בואי נחשוב על עשרה סוגים של פירות שאנחנו מכירות" או "בוא נחשוב על עשרה בעלי חיים עם פרווה".
3. עוד דרך היא לתאר משהו שרואים: "תספרי לי מה את רואה בחדר" (עונה שרואה וילון), "באיזה צבע הוילון? הוא ארוך או קצר?".4.  אפשר גם לייצר אתגרי אצבעות( למשל משחק שאוחזים יד אחד לשני וכל אחד מנסנ לתפוס אגודל של השני  ).

הצורך בריכוז מרגיע את הסימפטומים של הפאניקה ומאפשר לנו להירגע (כי גם ההתקף עצמו מפחיד) והחיבור למציאות מאפשר לנו לשחרר את המחשבה המפחידה ולזכור שאנחנו מוגנים.

דרך נוספת היא על ידי גירוי דו-צידי של המוח המחבר את שתי ההמיספרות (בסגנון emdr) וגורם לירידה בפעילות האמיגדלה. יש לבצע את הגירוי במשך 3-4 דקות. 
אפשר לעשות זאת על ידי חיבוק עצמי (ממש מחבקים את עצמנו)  ותיפוף בעזרת האצבעות כל פעם על צד אחר בקצב של נקישה לשנייה.
ניתן להוסיף לזה ספירה של התיפוף, שהיא בעצמה מרגיעה (מקרקעת אותנו חזרה).

אגב, זה עובד נפלא גם עם מבוגרים. ❤️

בעקבות אזעקת האמת שחווינו היום, אני רוצה לצרף לכם כמה טיפים להתמודדות עם התקף חרדה (או בשמו הרשמי - התקף פאניקה) אצל ילדים.

התקף פאניקה הוא תופעה בה הגוף מגיב למצב של סטרס בהידרכות גבוהה - המוח מסמן לגוף כי יש סכנה (גם אם אינה קיומית מיידית), מפריש הורמונים שגורמים לגוף להידרך ומגייס את כל המערכת הפאראסימפטתית במוח לכדי התגוננות מסכנה. 
הדריכות שלנו יכולה לבוא לידי ביטוי בהזעה, דפיקות לב מואצות, כאבים בבטן או בחזה, קושי נשימתי, קיפאון או האטה בתנועה ועוד.

לצורך הרגעה מיידית של התקף, צריך בעצם להפנות את המוח לפעילות אחרת, כזו שאין בה תחושת סכנה או כזו שמאותתת למוח באופן פעיל כי אנחנו לא בסכנה.  

דרך אחת לעשות זאת הדרך היא לייצר גירוי קוגנטיבי שלוקח את הפוקוס מהפאניקה ודורש ריכוז, או כזה שמקרקע אותנו:
1.  אפשרות אחת למשל היא לחלק משימות: "אתה אחראי להביא את תיק האוכל שלנו לממ"ד" או "את אחראית להביא את בקבוקי המים". 
2.  דרך נוספת נהדרת היא לבקש למנות משהו "בואי נחשוב על עשרה סוגים של פירות שאנחנו מכירות" או "בוא נחשוב על עשרה בעלי חיים עם פרווה".
3. עוד דרך היא לתאר משהו שרואים: "תספרי לי מה את רואה בחדר" (עונה שרואה וילון), "באיזה צבע הוילון? הוא ארוך או קצר?".4.  אפשר גם לייצר אתגרי אצבעות( למשל משחק שאוחזים יד אחד לשני וכל אחד מנסנ לתפוס אגודל של השני  ).

הצורך בריכוז מרגיע את הסימפטומים של הפאניקה ומאפשר לנו להירגע (כי גם ההתקף עצמו מפחיד) והחיבור למציאות מאפשר לנו לשחרר את המחשבה המפחידה ולזכור שאנחנו מוגנים.

דרך נוספת היא על ידי גירוי דו-צידי של המוח המחבר את שתי ההמיספרות (בסגנון emdr) וגורם לירידה בפעילות האמיגדלה. יש לבצע את הגירוי במשך 3-4 דקות. 
אפשר לעשות זאת על ידי חיבוק עצמי (ממש מחבקים את עצמנו)  ותיפוף בעזרת האצבעות כל פעם על צד אחר בקצב של נקישה לשנייה.
ניתן להוסיף לזה ספירה של התיפוף, שהיא בעצמה מרגיעה (מקרקעת אותנו חזרה).

אגב, זה עובד נפלא גם עם מבוגרים. ❤️